הנושא של הפוסט הזה הוא אחד המדוברים ביותר,
כתבו עליו מכל זוית אפשרית ובזמן האחרון אני נשאלת הרבה על השילוב בין אמהות לקריירה ועל המצפון האימהי והחלטתי להקדיש פוסט שמביא את התפיסה וההסתכלות הפרטית שלי.
אם לשחזר אחורה מאיפה הכל התחיל אז בעצם גדלתי בבית שאיך לומר, הייתה בו מובהקות נשית: אבא, אמא ואני אחות בכורה ל 2 אחיות נוספות.
חונכנו שהכל אנחנו יכולות..
והתפיסה הזו ליוותה אותי תמיד בכל בחירה שלקחתי בחיים:
הייתי תלמידה מצטיינת וקצינת מודיעין בצבא,
למדתי תואר ראשון ושני במשפטים, התמחתי במשרד נחשב בתל אביב ועסקתי בשלל תפקידים ניהוליים.
בגיל צעיר מאד היה ברור לי שעל מנת שאצליח לשלב בחיי הבוגרים, זוגיות, משפחה וקריירה גם בן הזוג שלי חייב להיות כזה שמאמין באותם ערכים ותפיסות כמו שלי, מאמין בחופש ושיוויוניות, בצדק, חמלה והגשמה עצמית וכזה זימנתי ובחרתי שיכנס לתוך חיי.
כשנולדה בכורתנו נולדה גם אמא,
נולדה אמא ונולד לו מצפון
ומיום שנולדו בנותינו כל צעד שאנחנו עושים לוקח בחשבון קודם כל את רווחתן הנפשית וצרכיהן ורק אז אותנו.
אני מאמינה שהשאלה של קריירה ואמהות פוגשת את רובנו,
אני פחות בטוחה שזו שאלה שגברים מתעסקים בה כמונו הנשים ואכן גם אותי היא פגשה,
כי מצד אחד רציתי להיות שם עבור הבנות שלי ומצד שני תמיד היה חשוב לי לממש את עצמי, והיה לי ברור שנדרש איזון עדין מאד בין הצרכים שלהן לבין הצורך שלי הן בהגשמת האימהות והן במימוש העצמי שלי.
אז מה תמיד עמד לנגד עיני?
הרצון לעשות גם וגם,
הרצון לשלב בין אמהות לקריירה
הרי לא השקעתי כל כך הרבה בחיי המקצועיים כדי שבסוף לא אביא את עצמי לידי ביטוי ומצד שני האמהות בחיי היא הדבר הכי חשוב וקריטי לי,
היא ה ״למה״ והיא טעם החיים והיא הסיבה האמיתית למה לקום בבוקר.
אז איזנתי ואני עדיין מאזנת ותמיד מחפשת את נקודת האיזון
הלא מתמטית, כי אין נוסחה מדוייקת, אלא רק מה שעובד בנקודת זמן מסויימת.
קל ופשוט זה לא,
זה דורש בלי סוף תיאומים,
מי לוקח ומי מחזיר
זה דורש סינכרון ביומנים שלי ושלו
זה מגיע על חשבון מנוחה וזמן פנאי
אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
ואני יודעת שבתוך כל המרוץ הזה, שבין קריירה למשפחה
ובין שיח מצפוני ורצון לא לפספס שום דבר
אני מלמדת את הבנות שלי בדרך הטובה ביותר
שהכל הן יכולות,
לחלום, לשאוף ולהגשים
גם אם זה מאתגר וגם אם המצפון לפעמים מתעורר
כי הן רואות אותי ומבינות שהכל פתוח בפניהן
שאין נוסחה נכונה אחת,
יש מה שעובד עבור כל אחת באופן אחר והעיקר שאת כנה ואמיתית עם עצמך ולא מספרת סיפורים שמתאימים לאחרים.
אז כשהמצפון שלי מאותת אני מבינה שאני צריכה לאזן קצת אחרת 🤍
מרגישה שגם אצלך מתקיימות דילמות שנוגעות למצפון אימהי?
.
.
.
.
Comments